שמחת פורים מרוממת באירגון נחזיק חזק

עוד בראש חודש אדר א', כשפורים היה נראה כל כך רחוק, כבר היה ברור לו איזו תחפושת הוא יבחר השנה. אחיותיו הקטנות תיבלו כל ארוחת צהרים וערב בהתלבטות נרגשת בין מלכת אסתר פורחת לנסיכה עם שמלת קומות. בכיתה נערך פולמוס קולני כמעט מדי הפסקה, האם מתאים עדיין להתחפש, או שבכלל, זה ילדותי וחסר רמה- כמו שהגדירו המתנגדים הדעתניים. אבל הוא ידע שהוא יתחפש, בכלל לא מעניין אותו מה יגידו ומה יאמרו, והוא כבר גם ידע, כאמור, בניגוד לאחיותיו, איזו תחפושת הוא  יבחר.
אמא הייתה מופתעת מעט כאשר התעקש להיצמד דווקא לתחפושות הכוללות מסיכה. "השתנית, ילד"- אמרה לו, "בעבר היית ממש פוחד מן המסכות, וכאשר הגיעו אלינו בפורים התלמידים של אבא ז"ל עם מסיכות אימתניות, היית מעדיף להתחבא בחדר ולוותר על החגיגות שבסלון, העיקר לשמור מרחק מן המסכות". התלמידים של אבא ז"ל- כך אמרה אמא החכמה, ואפילו לא ידעה כי בדבריה טמונה גם התשובה לתמיהה שהעלתה.
הוא אינו רוצה בשום אופן לצער את אמא, ולכן לא יספר לה מדוע בחר לבסוף את התחפושת המוזרה הזו שמונחת בשקית, זו שהמעלה היחידה שהוא מוצא בה היא שיש לה מסיכה. מסיכה זה בדיוק מה שדרוש לו כדי לשרוד את חג הפורים המתקרב ואת כל המסיבות הנלוות אליו הממלאים את ליבו במועקה גדולה.
פעם הוא דווקא מאוד אהב את פורים, וחיכה לו כל השנה. בעצם, מי לא אוהב את פורים על שלל החגיגות, הממתקים והשמחה שהוא מביא?! אבל הוא אפילו אהב עוד יותר מכל אחד אחר. לפעמים, כאשר היה מתרעם בהגיון של ילד, על כך שאבא- המשגיח הנערץ, נמצא כמעט כל היום בישיבה, היה מזכיר לעצמו את פורים וחש רגיעה. כן, פורים היה היום שלהם, הזמן שבו קיבלו משלוח מנות של כוח לכל השנה- כמו שהייתה אמא מגדירה לקול מצהלות הבחורים שעלו מן הסלון במשך כל שעות החג.
בפורים של שנה שעברה, המציאות הייתה עדיין מבולבלת ודמתה לחלום רע שעוד מעט ומתעוררים ממנו. התלמידים של אבא הכאובים, אלו שהצליחו לאזור אומץ ולהגיע, התקשו בשירתם המהוססת להפיג את העננה ששרתה על הבית. אמא הגיבורה ערכה שולחן חג והשתדלה כל כך לשפר את ההרגשה של כולם, אך כל מה שנותר בזכרונותיו היה המאמץ הגדול שנדרש ממנו להשתדל לחייך ולא להעכיר את האוירה. השנה תייצג אותו המסכה בחיוך מעוות של גומי, והוא לא ייאלץ להרגיש כל החג כמו בהצגה אחת גדולה ומייסרת.

רק כאשר חזרו הביתה מחנות התחפושות, הבין כי השמחה שלו בפתרון שמצא, הייתה לגמרי לא בוגרת ואפילו אנוכית. מה חשבת, ילד?- ייסר אותו המצפון שהתבגר בבת אחת בכמה שנים, "אתה אולי תבכה מאחורי המסכה, אבל מי ידאג לשמח את כולם, הא?". הוא רצה לענות לו, למצפון, שהא בסך הכל ילד, וגם לו קשה מאוד לעמוד מול הכיסא הריק בסלון, להתבונן בנר נשמה הרועד שעל המדף. להזכיר כמה כואב היה לרוץ עד לא מזמן שלוש פעמים ביום לבית הכנסת ולומר "קדיש", וכמה מייסר בכל מוצאי שבת לעזוב את בית הכנסת בדיוק בזמן שבו מתיישבים להם בנחת כל חבריו לשעה של "אבות ובנים". הוא חבט מבלי משים בתחפושת, והמסכה המגוחכת בהתה בו בלעג. אפשר לקרוא לזה "הדאגה של שמחת פורים"- כך הגדיר לעצמו. ממש פרדוקס מושלם. 

רק בליל פורים כאשר האזין ברוב קשב לבעל הקורא, חשב לעצמו עד כמה המגילה מיטיבה לתאר את הנס שקרה גם להם, ממש כמו במגילה. היהודים בשושן דאגו ופחדו מה יעלה בגורלם, אך בורא העולם קשר את החוטים ממעל והביא את הנס הגדול, וכך גם אליהם הגיעה הישועה במפתיע. בכל דור מעמיד ה' שליחים כמרדכי וכאסתר להציל ולהחיות את בניו, ועבורם היו אלו אנשי ארגון "נחזיק חזק" שמצליחים להחיות את השמחה שאבדה .

את ארגון "נחזיק חזק" ומתנדביו המופלאים, ניתן למצוא בתחנות רבות במהלך השנה. אולם, בחגים ובמועדים בהם החסר זועק – נוכחותו של "נחזיק חזק" מהווה קרש הצלה לאלמנות וליתומים הרכים. אמת כי אף עשרות מתנדבים ומאות ממתקים ומתנות לא יצליחו למלא את מקומו של אבא שהלך בחטף, אך יש בהם כוח לאלחש ולהרגיע מעט את כאב הגעגוע הצורב, ואת המסר הזה חרט ארגון נחזיק חזק על דגלו. ראשי הארגון נתמכים בדברי המשנה באבות כי: "לא עליך המלאכה לגמור" ומאידך :"אין אתה בן חורין להבטל ממנה", ומלאכתו האינטנסיבית של הארגון היא לשמח אלמנות ויתומים, ולהכניס אור ברגעים חשוכים.
פורים הוא חג שמציף את הלב בתחושות של שמחה ועליצות, אך לא כך בלבבות ששמחת החיים הטבעית שלהם נסתלקה יחד עם האובדן הגדול. אם בכל ימות השנה משתדלות האלמנות להדחיק את הרגשות הנוגים ולהשרות שמחה בבית, הרי שבחג הפורים המשימה כמעט בלתי אפשרית. הניגוד הגדול שבין ההמולה הצוהלת בחוץ ובין הכאב הפנימי, הופכים את מאמץ ההישרדות התמידי למורכב וקשה. בארגון נחזיק חזק זיהו את המצוקה ונענו לאתגר הקשה, כאשר הקו המנחה הוא: לא מוותרים על שמחת הפורים של אף משפחה!.
בחודשים הסמוכים לפורים, עסוקים ראשי הארגון בגיוס משאבים להפקת ארוע רב משתתפים ובלתי נשכח הנערך בליל פורים. הערב מתוכנן בקפידה עד לפרטים הקטנים כך ששום דבר לא יפריע את שמחתם של המשפחות המוזמנות. בעמל רב נרקמת תוכניה עשירה הכוללת סעודת גורמה משובחת, תזמורת איכותית המלווה את הערב, הפעלות ושעשועים לכל גיל ומגוון עצום של הפתעות ומתנות. בנחזיק חזק לא נוטשים את החלק הערכי של מהות היום ומעמידים בעל קורא הגון לקריאת המגילה לציבור . כמו כן, רבנים חשובים ומשפיעים יידועי שם עוזבים את כל עיסוקיהם בליל פורים לטובת שיתוף הפעולה הכי רווחי שקיים: לזכות ליטול חלק במאמץ הקדוש של הארגון לשמח את בניו של מקום.

פורים דפרוזין נכנס במלוא הדרו והמולתו, ומשפחות נחזיק חזק עושות את דרכם לאולמי 'ווגשל'. האולם שידוע כמהודר ומושקע, זוכה לתוספת יופי וחגיגיות, כאשר נתלות עליו כרזות משובבות וצבעוניות המגבירות את אוירת השמחה. עם כניסתם למקום מתקבלות המשפחות בחום ובאהבה על ידי צוות האירגון והמתנדבים, הבוחנים כל תחפושת בהתפעלות ומעניקים לכל ילד תחושת חשיבות ובלעדיות. בנות סמינר מסורות מתנדבות לשמש כשמרטפיות בזמן קריאת המגילה, והן אוספות את התינוקות והילדים בחיבוק אוהב אל מתחם שהוכן מראש למטרה זו. בזמן בו תקשבנה האמהות בנחת לקריאה מתוך מגילה מהודרת המחולקת במקום, ייהנו הקטנטנים מטרפולינות נפוחות, מגלשות צבעוניות, מגוון משחקים והמון תשומת לב אישית.
זר כי יקלע למקום, יתקשה להאמין כי מאות הילדים הצוהלים המכים בכל 'המן' במגוון משרוקיות וצפצפות שחולקו להם, הם בעצם ילדים גיבורים אך יתומים. ההווי המחבק והאוירה המשוחררת מאפשרת לכל אחד להכניס ללב שמחת אמת. עם תום קריאת המגילה, נערכים על השולחנות מיטב המאכלים לסעודת פורים עשירה כיד המלך. שפע המעדנים וטעמם המשובח, בהגשה אסתטית מעוצבת, מגבירים את ההרגשה הטובה של המשתתפים. האמהות ששוחררו מן  הטיפול בילדים הקטנים, תודות לשמרטפיות ולהפעלות המרתקות, מעבירות את השעה הבאה בשיחה מהנה ורוגעת.
כאשר מופיע באולם מחנך ידוע המיטיב לשחק ולחקות, מתרכזים כל הילדים סביבו וגואים בצחוק מתגלגל עם כל משפט היוצא מפיו. כטוב ליבם בשחוק, מתחילה המוזיקה להתנגן בכל עוז עם מיטב המקצבים המקפיצים והמרקידים. מעגלים של ילדים, נותנים ידיהם בכף ידם של המתנדבים ומקפצים בכל כוחם: "כן תהיה לנו אורה ושמחה וששון ויקר!". אביזרי תחפושת משעשעים מחולקים לכל דורש, והשמחה העולה מן האולם באותה העת, בוודאי ומרעישה את כל העולמות.
לפתע חולף רטט של התרגשות באולם הצוהל, "ר' מיילך מגיע!"- לוחשות האלמנות זו לזו, ומצפות כצמא המשתוקק למים, לשמוע את דבריו המחזקים והמעצימים של גדול המשפיעים הרה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א. דבריו של הרב הנאמרים בלהט וברגש נקלטים באוזניים כרויות ומחדירים את השלווה שבאמונה התמימה אל תוך הלבבות. לאחר משא הקודש המרגש, פוצחת המוזיקה שנית בניגוני שמחה, כאשר כל ילד זוכה לתשומת לב אישית ולריקוד מחבק עם הרב בידרמן שליט"א.
כזו שמחה נדירה, ראוי לה שתהיה מונצחת ותתן כוח בזמנים הקשים, כך מבינים גם בנחזיק חזק, וכדרכם- ממהרים לבצע. צלם מקצועי סובב בין הילדים והילדות ומצלם אותם כאוות נפשם. כבר במהלך הערב מועברות התמונות להדפסה על גבי מגנטים ומחזיקי מפתחות מתכתיים יוקרתיים. קריאות ההפתעה והאושר של הילדים, כאשר הם מקבלים בסיום הערב את השי האישי, נוסכות כוחות במתנדבים המתרוצצים הלוך ושוב כדי לספק לכל ילד את כל התמונות שלו.
איש אינו רוצה לעזוב את האולם השמח, אך כאשר עייפותם של הילדים מכריעה אותם, הם מוכנים ללכת תוך שהם מצוידים בשקיות מלאי הפתעות, מתנות, ממתקים, מגנטים ומחזיקי מפתחות. הנערות הצעירות והבוגרות נרגשות לקבל גם הן מתנה איכותית התואמת לגילן. הן חופנות בידיהן תכשיטים מעוצבים היוקרתיים הנתונים במארזי שי, ומצב רוחן מרומם. בנחזיק חזק מפנקים גם את אמא במשלוח מנות אישי – שעון יד יוקרתי וממותג. המחווה המיוחדת מחממת את ליבן של האימהות היקרות. הן מתרגשות מכך שבכל עת ובכל שעה, יהיה השעון מזכרת לעובדה כי שליחים מופלאים לאב הרחמן, התומכים בהם ובילדיהם בזמנים של קושי ומצוק.

טרם שכבו האורות באולם בבני ברק, כבר הודלקו האורות באולם בירושלים. ערב נוסף שאינו יורד ברמתו ובהשקעתו מן הערב הקודם, נערך בליל פורים דמוקפין בירושלים. מלבד המשפחות הירושלמיות הממלאות את האולם בצהלות ובריקודים, מצטרפות גם כמה משפחות שעבורם זהו כבר מוצאי פורים. אומנם הם היו אתמול בערב הקסום בבני ברק, אך מה לעשות ונותר בהם טעם של עוד?!.

ארגון נחזיק חזק, נרתם בכל כוחו שלא להשאיר אף משפחה מאחור. נדיבים שליבם רחב וידם פרושה מסייעים בתקצוב הענק של המיזם האדיר, מתוך הבנה כי זו ההשקעה המניבה ביותר שביכולתם לעשות. מתנדבים בעלי משפחות נקראים אל הדגל ומשקיעים את כל מרצם, זמנם וכוחותיהם להצלחת האירועים בפורים.
בארגון נחזיק חזק מאמינים כי אפשר לגרום לכל אחד לוותר, ולו לכמה שעות, על מסיכת גומי ופלסטיק, ולהעלות לו חיוך אמיתי על הפנים. אשריהם ואשרי השותפים להם.